top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תבנדריהם צליל

מיטל שושן, תל אביב, ישראל

שושן מאיירת ומעצבת גרפית, בטי זה הכינוי שלה. בעלת סטודיו SoBetty בתל אביב (מאז 2009) המתמקד בעיצוב ואיור עבור אירגונים חברתיים, פרוייקטים סביבתיים ולקוחות עסקיים.

מיטל בחורה אופטימית מטבעה. אוהבת לשמוע רגאיי תוך כדי עבודה. עבודתה מתאפיינת ברמה מקצועית גבוהה, מקוריות וקו רענן ונקי. שמה לב לפרטים ובעלת תשוקה גדולה לעיצוב שובבי עם קריצה!

העבודה שלה בהירה, נועזת ושובבה, ומשלבת אלמנטים מצוירים ביד בטכניקות דיגיטליות. משתפת פעולה ארגונים בעלי מודעות חברתית וחשוב לה להשפיע על העולם עם עבודתיה. הלקוחות שלה, מסחריים ומוסדות ללא כוונת רווח, עוסקים במגוון נושאים כמו פמיניזם, להט"ב, שוויון פוליטי וחברתי וכו'. בין הלקוחות: סוזוקי, וויקס, חנויות יולו, הסדנה, מגזין אמיץ, הבית הפתוח של ג'רוסלם. So Betty Meital Shushan

בסקירה הזאת הבאתי מספר סדרות של מיטל שושן, שלקוחות מתוך עמוד האינסטגרם שלה. כל הפרשנות היא שלי בלבד. הציורים מסודרים מהחדש אל הישן. בכל הסדרות, הגיבורה הנשית ערומה ואינה נראת מודעת או מתביישת בעירום שלה. המסר עובר בעיקר דרך תנוחות הגוף ולא דרך הבעות הפנים.



נחש הוא מוטיב חוזר שמזכיר לי את סיפור אדם חוה. בידיוק ברגע הפגישה של הנחש וחוה, לפני שאדם בא. הנחש מבטיח לה גדולות וזוכה באמונה של חוה ודוחק בה לעשות משהו אסור, לנגוס בתפוח.

בתחילה הדמות ורודה ועגלגלה, על הגבול בין ילדות לנערות. יש לה ראש גדול כמו לילדה, אבל שערות גוף כמו לאישה. גבות עבות, לפני שהן פגשו את הלחץ החברתי והפינצטה. היא נמצאת ביחד עם דמות מייאטורית שלה עצמה. אפשר לראות אותה כמצפוןן, קול פנימי, שד או ילדה פנימית. היחסים עם הדמות הקטנה מגוונים. בין המתקת סוד באוזן, מאבק ועזרה, התכנסות, חרדה שבאה ככאב מפלח במקלעת השמש, עם זאב על הראש שלה, ספק מגן עליה, ספק צד אותה. התמונה בה רואים שישה דמויות, תרגמתי מאנגלית.

בשלישיה הבאה, הדמויות נהיות רזות, גבוהות יותר ובעלות ראש קטן יותר, דבר המאפיין יחסי גוף של מבוגרים. אך ללא שיער גוף. הקונטור לבן והצבעים פסטלים. הצבעים מדברים שפה של תמונות ישנות ודהויות, משהו שקרה בעבר. הן עומדות כמו ציורים מצריים בפירמידות. מסמנות עבודות כפיים יומיומית. אריגה, ניקיון, השקיה.

השלישיה הבאה בשחור לבן. בכל פריים יש גם צמח. סימן לחיים. התנוחות עדיין מרגישות מדגמנות, אבל כשהמסר הוא טקסי. משיחת שמן, טקס חינה, נחש, חמשת המינים. בשלשה הזאת חוזר גם שיער הגוף, ובשלשה הבאה נעלם שוב.

בשלשה הבאה, שיערה של הדמות קלוע בצמה, לעומת כל האיורים הקודמים בהם שיערה היה פזור. מתעדפת נוחות על פני יופי. הצבעים והפרופורציות מתקרבים לראליסטים. בארוע הזה, בו "צולמו" האיורים, הדמות מרגישה בנח, מתמתחת, עושה יוגה, נוזלת מהספה וסתם רוקדת לעצמה, מחבקת את עצמה, עם מבט נחוש באויר. כיף לראות את הנערה גדלה לאישה בטוחה בעצמה.

ובציור האחרון, פאן-ארט (אומנות מעריצים)! הגרסה של בטי לג'ון לנון ויוקו אונו.

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page